ע"פ תקנות נגישות לבניין מגורים, בכל בניין מגורים חדש מעל 5 יח"ד (ואפילו אם הן מתוכננות כתוספת לבניין קיים) נדרשת דרך נגישה בכל האזור הציבורי של הבניין אל כל הדירות בבניין (עד הכניסה לדירה), ובין היתר מחניות הנכים. אבל לא קיימת התייחסות בתקנות למעמדם של מחסנים פרטיים; בעוד שהחוק כן מציין מחסן ציבורי של הבניין, מחסנים פרטיים לא מקבלים שום אזכור.
האם ישנה חובה להנגיש את הדרך לכל המחסנים? על פניו היה ניתן להניח שלא.
שמעתי לא פעם התייחסות של מתכננים לכך שסביר שיתוכננו מספר מחסנים נגישים כמספר החניות הנגישות. בהחלט ניתן להבין מתכנן שמבקש לצמצם כמה שאפשר את המעברים למחסנים ולהקל על תכנונם, בפרט שבלאו הכי לרוב אלו מתוכננים לפי אילוצים של המבנה והתכנון כולו.
ואולם ע"פ עמדת נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מחסן נחשב כחלק מדירת המגורים, וכשם שחובה לתכנן דרך נגישה לדירות, כך חלה החובה לתכנן דרך נגישה אל כל המחסנים.
ננסה להסביר את ההיגיון.
חניות נגישות מתוכננות במבנה מגורים כנגזרת ממספר החניות הכולל המתוכנן (ע"פ טבלה המצויה בתקנות). עם זאת, החניה הנגישה לא בהכרח תשמש דייר עם מוגבלות. יכול להיות שאדם עם מוגבלות יקנה דירה יד שניה בבניין בו כבר הוקצו מקומות החניה ונרכשה החניה הנגישה ע"י דייר אחר. בכל אופן אדם עם מוגבלות זכאי בכל שלב לקבל סימון חניה ליד ביתו. לכן, למרות החובה בתכנון והקצאת מקומות חניה נגישים יש אפשרות ל"הוספת" חניה נגישה במידת הצורך...
לעומת זאת, כולנו מבינים שלא כ"כ פשוט להנגיש מחסנים. ע"מ שלא ייווצר מצב בו אדם עם מוגבלות רוכש דירה ואין לו אפשרות להגיע למחסן, ישנה חשיבות לתכנון מראש של מחסנים נגישים.
נניח שקנה אדם עם מוגבלות דירה בבניין הנחשב ע"פ התקנות מבנה מגורים חדש אבל הדרך למחסן שלו אינה נגישה. האם יוכל לתבוע את היזם/ קבלן/ מתכנן/ יועץ הנגישות?
מה דעתכם?
